כל שנה נותרים במערכת הפיננסית הישראלית מיליארדי שקלים שלא נתבעו על ידי בעליהם החוקיים. חלק משמעותי מהכסף הזה שייך לאנשים שכבר אינם בחיים, והיורשים שלהם פשוט לא יודעים שמגיעים להם כל הכספים האלו. התופעה נפוצה יותר ממה שנדמה, והיא נובעת ממגוון סיבות שכולן מובילות לאותה תוצאה מתסכלת.
למה כספים הופכים לאבודים
כשאדם נפטר, לא תמיד היורשים מודעים לכל הנכסים הפיננסיים שהיו לו. חשבונות בנק ישנים, פוליסות ביטוח חיים שנשכחו, כספי פיצויים שלא נמשכו, חסכונות בקופות גמל, ואפילו כסף ממעביד קודם – כל אלה יכולים להישאר תקועים במערכת במשך שנים. הבעיה מחמירה במיוחד כשמדובר בדור המבוגר, שניהל את הכספים שלו בצורה מסורתית יותר וללא תיעוד דיגיטלי מסודר.
הסיבה המרכזית לתופעה היא חוסר תקשורת. הורים לא תמיד משתפים את ילדיהם במידע על חשבונות בנק או פוליסות, ולפעמים הם עצמם שוכחים מהם. כשהם נפטרים, המשפחה מתמקדת בנכסים הגדולים והגלויים כמו דירות ורכב, בעוד שנכסים פיננסיים קטנים יותר נשארים מתחת לרדאר.
איתור כספים של יורשים – איך מתחילים
התהליך של איתור כספים שמגיעים ליורשים מתחיל באיסוף מסמכים. צו ירושה או צו קיום צוואה הם המסמכים החוקיים שמאפשרים ליורשים לגשת למידע על חשבונות של הנפטר. עם המסמכים האלה בידיים, אפשר להתחיל לפנות למוסדות פיננסיים ולבדוק אם יש כספים מוחזקים.
האתר של רשות שוק ההון מאפשר חיפוש חשבונות רדומים, והוא נקודת התחלה טובה. בנוסף, יש להגיש בקשות ישירות לבנקים, חברות ביטוח וקופות גמל. התהליך יכול להיות מייגע ולדרוש התמודדות עם בירוקרטיה מסובכת.
עזרה מקצועית במשיכת הכספים
בשנים האחרונות צמח תחום המתמחה בסיוע ליורשים. חברות כמו מניב מתמחות באיתור ומשיכת כספים מוחזקים, ומציעות שירות מקיף שחוסך ליורשים את הטרחה והזמן. השירות כולל איתור כל המקורות האפשריים, ניהול התכתבויות עם המוסדות הפיננסיים, וליווי עד לקבלת הכסף בפועל.
החשיבות של איתור כספים הולכת וגדלה ככל שהמערכת הפיננסית הופכת מורכבת יותר ויותר. משפחות שמפספסות את חלון הזמן עלולות לאבד זכויות, ולכן מומלץ להתחיל את התהליך מוקדם ככל האפשר אחרי הפטירה.